מנהיגותה של חדת חנית

עכשיו בפגרה. קיץ ויש ימים ממש לוהטים אז רוב הבנות מנצלות ודוחפות את המטאטא לאיזה קבלן משנה אמין לטיפול עשרת אלפים. לא בעיה לצבור עשרת אלפים מספטמבר עד יולי, גם אם את לא בשיא הכושר, אני אפילו עברתי השנה את השלושה עשר אלף כך שיהיה כרוך גם בקליעת זיפים מחדש, רובם נשברו או נסדקו עוד במקנזי פַּאס (McKenzie Pass), אני קצת רועדת מלהיזכר כי גם פגשתי שם לראשונה את אֶרין שהפכה אותי מאישה אפרורית לאייקון צובע קהילה.

bend2011Mc_black

bend2011sister_cloud

מקנזי פַּאס (McKenzie Pass)

זה היה בסתיו האחרון, יומיים אחרי שסגרו את דרכי הגישה היבשתיות לשם זאת אומרת את הכבישים, אבל אותנו אף אחד לא טורח להגביל או לבטח והיה כבר קצת שלג על הפסגות והבהובים של עצי צפצפה בטיפוס על חלק מהמדרונות שהחליפו צבע על השעון האקלימי, יום מקסים ובַּפַּאס, ישר קלטנו אחת את השנייה. לא יודעת אם בגלל שהיא חצי יהודיה והייתה מתנדבת בקיבוץ גינוסר בבננות חצי שנה וגם סבא וסבתא שלי מגינוסר, ביליתי שם הרבה כשהייתי ילדה והיא אמרה – הכינרת ואני אמרתי לה – כן, הסי-אוף-גלילֵי ואז התיישבנו על שפת האגם המזרחי לפרק מעטיפתם סנדוויצ'ים חיטה מלאה עם אבוקדו והיא צדה שהציפורניים שלי קצת מלוכלכות מצבע שלא הצלחתי להוריד והסתערה.

bend-2011lake-cu

איסט לייק 

ממתי את יודעת שאת כזאת? קצת גמגמתי לחשוף על ההתחלה אבל הנוף פעל עליי את פעולתו וטשטש מעצורים והודיתי שרק בשנתיים האחרונות. את מבינה, כשגרתי בישראל בכלל לא הייתי מודעת לאופציה ולכל מה שהיה כרוך תחת הכותרת 'אתגרי', היה לגמרי מחוץ לתחום בשבילי. מה, לא היית בַּאָרְמִי? הייתי, הייתי אבל רק סְקְרֵֶיטֶרִי לא פַיְיטֶר. איפה? באוויר. את רואה, שום דבר לא מקרי, זה התחיל אצלך כבר שם. וכמה שאני חושדת בחיבורים מופרכים נמשכתי להאמין לה וכשהיא ביקשה ממני ליצור ארסנל גרפי לכל הבנות של הקאונטי (המחוז), הסכמתי.

me-with-the-broom-winter-s

הַמְרָאָה (נובמבר 2012)

עבדתי על הפרויקט כל החורף, בהפסקות, כדי לא לחבל ברעננות המטרה אבל רק אתמול נפגשנו שוב לכבוד תום העונה למסירה והענקה. אֵרין שקיבלה ממני את הקבצים במייל ושלחה למדפיסי דו ותלת ממד הייתה ממש ברקיע השביעי. לראות את כולנו מאובזרות כאיש אחד מרגש אותה מאוד. ככה היא אמרה וגם אני מאוד התרגשתי פעם ראשונה אולי, שהרגשתי שהתקרבתי ולו בארץ זרה להיות שותפה במנהיגותה של חדת חנית או ראש חץ או איך שלא הגדיר את עצמו, סיימון נ' המורה המיתולוגי לציור במרחב, אהבה תופסת ראשונה.

3-witch-cards-packed--blog witcch-all-items-blog witch-time2-blog
witch-heart-broom-corn-blog

witch-bookmark--all-sides-fwitch-backyard-and-cat-e-bl

היה לו מבטא אמריקאי כבד, הוא עשה עליה בשנת שבעים בגלל ציור של לאה ניקל, 'הפרפר'. הוא אהב לדבר הרבה על קומפוזיציה ויחסי כוחות בין כתמים שאיבדו שליטה ולמרות שהשיעורים איתו היו אז קיומיים מבחינתי, סוג של משמעות החיים אני לא חושבת שבסופה של שנה לקחתי ממנו הרבה הארות, כאלו שעוזרות מקצועית כשבן אדם נגש לדף ריק ולא יודע להחליט מי נגד מי – אבל מה שכן, הולך איתי עד היום המשפט החוזר שאיתו הוא היה פותח כל שיעור – 'אמנות זה לא קסם אבל תחפשו טוב טוב איך לעשות את המֶגִ'יק'.

אצל דין והכלבים

פרופסור אדוארדו קלהון (שירה רוסית),
הזמין אותי לבלות סוף שבוע
במוטל של דין – זה עם שני הכלבים, על החוף.
שאמסור לו את תמצית המחקר
שעליו אני עובדת כבר שמונה שנים –
"הנחות יסוד אצל נשים במאה ה-16 ואצל פירומנים בני זמננו".
הפעם הוא רוצה גם לצלם, שיישאר לו תיעוד ויזואלי.
בסדר אדי, בתנאי שתחתום על החוזה.
אין בעיה, אני אחתום אבל גם לי יש תנאי –
תפסיקי להגיד "ג'יזס קרייסט" בסוף כל משפט,
מה את, אוונגליסטית?

 

הכלבים ודין – שקשרים עבותים משווים לזקנו מראה חולי,
מחכים שם כמו תמיד,
כאילו עצר הזמן.
בפעם המי יודע כמה, השוויץ שהם מגזע קורגי וולשי –
כמו אלו שיש למלכת אנגליה.
בכל דבר יש הגיון, אם מחפשים אותו.

 

כשהפסיק הגשם ירדנו אל החוף –
אדי יודע, שהמוח שלי עובד הכי טוב על קו המים.
בדרך, ראינו את הענפים ומקומות הישיבה
והוא סיפק את הרקע:
כל יום שבת בערב הם שורפים פה מכשפה.
תראי איך הכל מוכן לפני פיקס!….
אני אומר לך, הפוריטנים חיים ונושמים
וזה עוד פה – בחוף המערבי,
תתארי לעצמך מה קורה בצד השני…

 


לחלוחית הסמיכה את האוויר,
הגלים התנפצו, אך עדיין אפשרו שיחה
וקלהון דרש את שלו.
צללתי לסוגיה,
שלמרות שהיא שיגרה בשבילי,
לא מדובר בתוכן קל.

 

– וככה זה היה לאורך כל ההיסטוריה –

 



– פשוט שערוריה שזה מה שאומר היום החוק בארצות הברית! –

 


– בוודאי שדרוש שינוי! שינוי יסודי! –

 

 

– מה???!!! אני לא יודעת איך להגיב לזה!
עצם השאלה שלך… כל כך לא שיוויונית!!! –

 



– אדי… את זה גם חושבים ועושים לגברים עם שפם
באזורים מסוימים של קוריאה הצפונית… –
(לאדי יש שפם, צרפתי כמובן)

 

 

– ג'יזס קרייסט, אדי!
באמת חשבת שהצלחת לעצבן אותי? –