קמפינג – פרק 28: דודה שלי

לקמפינג פרק 27 – מה שיותר כחול / עופר גורדין

 

בחיים לא עשיתי את זה ככה – זה נכון, מודה. אומנם זייפתי די הרבה דרכונים במהלך חיי – אם ללכת על המשמעות המורחבת של הפעולה – אבל תמיד הקפדתי לבצע במשרד ממוזג, פורמאלי – הכל על השולחן וגם לא – אין שום סיכוי שהייתי מתבלבלת ומחליפה שם זר, בקלסתרון. אני צריכה להסביר לך, במבי? אתה הרי יודע מצוין, שאצל כל מי שלוקה בפרספקטיבה הפוכה – המימד השלישי, פשוט דפוק.

זניח – כל אלו ביורוקרטיות וענייני מערכות, דברים להלחים – כי כבר ריחפתי מעל, מוצפת בהתרגשות עצומה לקראת הנסיעה לצרפת. המחשבות המיסו – אולי שכחתי שם אלמוג זרחני? או מסעיר מכך – לב של חייל? ניסיתי להצפין ממנו, אבל ללא הועיל – במבי הריח את הדיבור הפנימי שלי על "אירופה שלו", כמו כלב גישוש-עשרה-חושים ואף הצליח לקלוע בול: "לנורמדי?!", הנה הוא משתולל! בטוח שהמקום הזה רשום בטאבו כגן העדן הפרטי שלו.

אתה לא בא גורדין, שכח מזה. מדובר בשבוע צלילות ואתה שונא מים, חוץ מזה אני צריכה חופש. תעבוד על הכתיבה וכשאחזור לעבודה באמצע אוגוסט, אני מבטיחה לקרוא הכל, לנדנד לצבי ולעשות את המקסימום כדי לקדם את הספר שלך – כולל הפרקים על מנגנוני ההשהיה. הוא ידע שזו עסקה טובה והשתתק.

מזכיר קצת, איך פעם, דודה שלי,"הדפסית" מבאר-שבע ואני, פגשנו אותו במקרה, לכמה שניות, בדיוק כשמיהר לאימון סולמות זכוכית במתקן המזרחי שברחוב הרצל… זה היה אירוע מכונן! איך היא, במאמץ רב ובתיאטרליות מפילה, הביאה שם, את ה"נעים מאוד" הכי מלנכולי שאפשר – מתתי מצחוק! אחר כך, משכה אותי אחוזת אטרף ביד, לקפה הפינתי של הייקים החדשים – וקנתה לי עוגת נפוליאון מפוארת (בבית קראנו לנימרוחת הזו – קרם שניט), כמו פעם כשהייתי ילדה והיא הייתה מורה שמבינה בילדים ומספרת בזמן טריפת הקרם העשיר ועלי הבצק הפריכים באבקת הסוכר – מי היה נפוליאון. את צריכה לדעת דברים כאלו,  זה ידע  א-ל-מ-נ-ט-ר-י !

ללא כל ספק – המפגש החטוף עם במבי, סיפק לה בערה ולגיטימציה לחזור על תכסיסים מוכרים (כמו בתקופה שהייתי נשואה לפרנקי… כל שני וחמישי…) וכשסחטה לימון שלם לתוך כוס התה הגבוהה, ניגנה לי שוב את המזמור ההוא בקול רך – אני אוהבת אותך, את חכמה, יפה ומוצלחת – חשבת פעם, מה אמא שלך הייתה עושה לו ידעה?… ביס קטן מעוגיית המרציפן. שמו יותר מדי סוכר. תלתה בי מבט מסורתי מאשים ומבלי כל הכנה מוקדמת, החרידה את האוויר בצווחה דקה: מה את מחפשת אצל כל המשוגעים האלו?! בשביל זה סבא וסבתא שלך סבלו בחוץ לארץ??? אני לא מבינה… מה בדיוק הבעיה? למשפחה שלנו אין מספיק כסף??? במקום להרגיש משהו, המוח שלי עשה אנליזה פשוטה: אלוהים אדירים! אני באה מרקע כל כך בורגני……

 

קמפינג – פרק 29: סיבוב על היאכטה / עופר גורדין