קמפינג – פרק 74: על אפרוח הודו


לקמפינג פרק 73: רק שמחות / עופר גורדין

דודה שלי מבאר שבע, באה והוציאה מתיק עור הנחש הענק שלה, את המפות הכי שוות של סבתא פולה. אחת אחרי השנייה, התחילה לפרוש ולמתוח אותן במרץ, על שלושת השולחנות שיש לי בבית – פינת אוכל, הול, סלון. בקצב אש. לצערי את האנרגיה הסלולרית שמאפיינת את רוב נשות המשפחה שלנו, לא ירשתי וגם לא את היכולת לנהל שיחה ממוקדת, תוך כדי ניפוח כריות בתחליפי ספוגים, או כיסוח כלים בתמציות אלומיניום. היא הייתה מכשפה רצינית אימא שלי – סבתא שלך, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה – היה לה טעם! מלאת גאווה התבוננה במפת הפשתן, שניצני פסיפלורה סגולים ותוקפניים עקצו מתוכה מיני פרפרים עם רגליים. לא שאי פעם הציעו לה, צייצה, אבל אם היו – היא הייתה מוכנה להחליף את כל אחת מהבנות שלה בעבור רקמת צלבים מפינלנד או צעיף משי מסין – ואז, סין הייתה סימן לאיכות, לא כמו היום – פלסטיק תסלחי לי, סוג ז'… נו, מה את צוחקת, תמרי? שאמרתי זין? …לא, שאמרת סליחה! אה שטויות, זה שמור רק לאירועים מיוחדים – 'סליחה' והמפות של סבתא, נו תמזגי כבר משהו.

אנחנו חוגגות את פתיחת התערוכה שלה ואת יום ההולדת שלי. אפרוח הודו (הזכר היחיד שמוזמן הערב) בשזיפים מיובשים ובקוקטייל צדפות, מתגחל על המרפסת ונושם לכבודנו עשבי תיבול מאדניות החרס שלי. בבקשה אל תדברי על זה יותר מדי, זה עושה לי לא טוב לחשוב על צייד של חסרי ישע. ירקו אותנו מאותו דם, אבל כמו תמיד, הדודה רומזת בארסיות שתאוות הבשרים שלי יכלה להזדחל, רק מהצד של אבא שלי ('הקוזאקים… בולמיים של ברזל'). נכון מאוד – אותן – הבנות של פולה, הקציפו בסופלה וניל ואגסים ואפילו אגוזי מלך, עושים להן כבד בבטן.

יותר טוב שנדבר על העתיד. מתי בדיוק פרנסואה נוחת? עוד שבועיים? איזה יופי! כל כך מהר! אני מכניסה השבוע את העפיפון למוסך, אז תוכלי להשאיל אותו אם תרצי. במידה והם יחליפו לו שמן כנפיים כמו שצריך ולא ירמו אותי, הוא מסוגל להגיע למהירות של חמישה עשרה קמ"ש! אם לא מסתבכים בקשת בענן – חוסר מזל שיכול לעלות לי ביוקר, גומר את החוט, הון תועפות!

כשאני הייתי צעירה, זה נחשב לדבר הכי רומנטי – בחור ובחורה על טיארה, עפים עם הציפורים ויורדים על לימונסודה. הוא מגלגל לה על כף היד והיא נושכת בעדינות. ככה היינו עושות כל הבנות, אם רק היו מזמינים אותנו. לו סבתא שלך הייתה יודעת, היא הייתה מכסה אותי בשק ונועלת אותי במחסן שבוע בלי אור, שהשכנים לא יוכלו לראות אפילו צללית שלי. זה קרה יותר מפעם אחת. תקעה בי מבט ציפורי. את סתם ממציאה, דודה, אין דבר כזה לימונסודה!

לקמפינג – פרק 75: עפיפוני מלחמה / עופר גורדין

7 מחשבות על “קמפינג – פרק 74: על אפרוח הודו

  1. תמרי יקרה שלא תגידי שאין לימונסודה. זו כפירה בעיקר. אני יודעת שהיום מחליפים את הלימון נענע ואת הסוכר במים וזה הורס את כל העניין. אגב, תיק עור הנחש מהפלאסטיק ברח באחת מנסיעותי ולקח עמו את הארנק שלי. למזלי , זה היה ארנק הכסף הקטן כי את ארנק התעודות והכסף הגדול העברתי לתיק החורף עם פרוות הנמר המלאכותי. כן יקירתי, אני מקפידה  שלא להשתמש בחיות לצורך אחסון. גם איני אוכלת אפרוח של הודו. אני פשוט לא סובלת בשר הודו. לא רציתי לספר לך אך אחרי הארוחה כאבה לי הבטן. הפעם אני מספרת, כי בכל פעם את מבשלת לי משהו מבשר תרנגול הודו במחשבה שזה מה שאני אוהבת כי זה מה שסבתא פולה אהבה. אבל אני לא אהבתי לא את פולה ולא בשר הודו.
    אני יודעת שכוונתך הייתה טובה אך הקיבה שלי כבר לא יכולה לסבול אז עכשיו אני מגלה לך.

    העיקר שיהיה לך נחמד אם פרנסואה. תיזהרי שלא ייפול מהעפיפון. מהתאורים שלך התרשמתי שהוא מזכיר קצת עלה נידף ברוח. כ ל טוב אחינייתי החמודה. הלווא שתמצאי משהו שישמח אותך.
       

    אהבתי

    • ….כמה אני מכירה ואפילו אוהבת את החשבונות הקטנים והמסורתיים האלו – אני אמרתי שאין דבר כזה לימונסודה ואת פתאום לא אוהבת בשר הודו. בסדר, הכל מאהבה ואיך אומרים בסגנון הפרוות המלאכותיות והמזונות המופרכים? אם מילות שווא היו מקצוע, יכולנו להיות מיליונריות.

      אהבתי

  2. תמרי חביבתי. למה בכעס. אני מעולם לא התחשבנתי עם איש ובודאי שלא אתחשבן עם אנשים שאני אוהבת ולא עם משפחה. אני באמת לא אוהבת תרנגול הודו. התאפקתי שנים אך לאחר שעברתי סדנה "אני קרובה לעצמי " פתאום הבנתי שאיני אוהבת הודו. למה שלא תכבדי את גילוי ליבי. הרי את תמיד אומרת שמי שמכבד את האחר אומר לו את האמת ואילו אני תמיד חשבתי שמי שמכבד את האחר ראוי שישקר לו. מאז הסדנה ניסיתי את ניקוי השולחן מספר פעמים ובכל הפעמים עף עלי השולחן ובמקרים חמורים עפתי עמו. 
    בכל אופן, אני אוהבת כל דבר חוץ מהודו. אפילו צמחוני. אפשר , למשל, פיצה. אני אוהבת פיצה.  

    אהבתי

    • אוי דודה …שום כעס, ההפך הכל היה בקריצה עדתית. מכבדת מאוד את גילוי לבך ואת התהליך המורכב שעברת, רק בבקשה אל נא תרחיקי לכת – אני יותר ממתלהבת וגם זקוקה לשמוע את הקונטרה המסורתית הקבועה שלך שאומרת – "מי שמכבד את האחר ראוי שישקר לו".
      (פיצה זה נחמד, אבל לא מספיק… את יודעת…שערורייתי…)

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s