הגאומטריה של מערכת הרבייה

כנערה, פרופסור מרתה ג'ונסון הייתה כחושה, משהו נורא ואמה הרעיפה עליה ברשעות את הכינוי 'רבע אווז' ובאותה תקופה אכן סבלו האווזים שגידלה משפחתה המלוכלכת – סבתה, הוריה ושלושת אחיה שכל בלסתות, מבצורת מנטלית. אלא שלפחות באמצעי הזדוני הזה (נדמה שמחתה עכשיו דמעה מלאכותית), לא ניתן היה להתריס נגדה. שכן, כבר בגיל צעיר מאוד, כשרונה הגאומטרי השפריץ למרחקים ארוכים וכמו בא לה משום משום מקום, זאת אומרת על פי הנוגעים בדבר והממצאים הביוגרפים וכבר יש מי שכותב.

נערת האווזים / ז'אן-פרנסואה מילה / 1863 

עם החופן הזה שמעורר על פי רוב אמפתיה עירונית, או במילים אחרות – בתיאור מלודרמטי רזה, היא פותחת את קורסי המבוא שהיא נותנת מחוף לחוף והם גם ניתנים לרכישה און-ליין. מדובר באלפיים וחמש מאות דולר לחתיכה של שעה וחצי ואגב, כשמתבוננים בג'ונסון היום, לא ניתן לזהות בה זכר לרבע של משהו, כל כולה גופניות מלאה ושבעה.

אבל בהרצאה הזו, שפולחה לנשים בלבד מטעמי נוחות, אף אחת לא העזה לצלול לתוך מחשבות סותרות כאלו, כשלמולה ניצבה ענקית מגדרית, אחת המבריקות ביותר, שידעה לנווט ולתעל משקל סגולי למיליונים ובכלל ניתן להכליל ולומר שסטודנטיות טריות לגאומטריה של מערכת הרבייה, אינן נוטות להסתבך.

חוץ מאחת, מלאני בסקין, טבעונית לוחמת ומיילדת במקצועה שבאה כי נשבר לה. הולך עליה מאחורי הגב שהיא אוהבת לדחוף את האף שלה למקומות לא צפויים, ממש מתאבדת ובאמת לאחר שמדדה שמסתמן שהפתיחה הסתיימה, הביאה לג'ונסון חוקן כזה, שעשה לכולן שם ואקום בתעלות התחתונות.

היא הרימה יד ושאלה בקול צפצפה מתמקח, כמה מחזורים יש לאישה שגדלה על כבד אווז עד שהיא מתייבשת.
ברור, זאת הייתה שאלה חצופה ומעליבה, אם כי לכאורה מתבקשת ממי ששכבה על כבישים על מנת לחסום את דרכן של משאיות שהובילו אווזים למשחטות, אבל פרופסור מרתה ג'ונסון לא ידעה את זה, גם לרוב הייתה רגילה להתנגחויות מקצועיות מצד גברים ובמראה הדחלילי של מלאני לא ניכר כל אות אזהרה, היא אף הזכירה לה את עצמה בנערותה.

רועת האווזים המשכילה חייכה חיוך לא רצוני והסמיקה בהפתעה כמו עגבנייה נבוכה עם גלי חום שכבר לא היו לה, עד שקולה הבשרני נעתק מהתרגשות ועל סף דמעות אמיתיות בקושי הצליחה לפלוט: חמש מאות עשרים ושלושה.