במידווסט (במערב התיכון)

טארט אישי ממולא בקרם שקדים? כן, כן הולך. במקום איזה סנדוויץ', כי הגעתי לפגישה איתו ממש מתה מרעב, אבל מול גברים שהם לא בעלי אני לא מעיזה לפתוח לוע בעובי שתי פרוסות, אפילו דקות. ככה זה. סוג של קיבעון מגדרי.

TART-SMALL

חיכיתי לו עד שיבוא לשולחן עם שלו, כי זה לא מקום שמגישים לך והוא בא עם צלחת גדולה ונוטפת – ביצים לא עלינו, עם כמה רצועות בייקון מטוגן וסלסלה עם ארבעה משולשי טוסט ספוגים במלא חמאה.

רנדי. איש מאוד נחמד. חייכן. ונאה. הוא ואשתו התארחו אצלנו לפני כשבועיים לארוחת ערב (פעם ראשונה) ואחרי כמה כוסות יין אשתו הניפה הכרזה (אולי כי הם גרים פה כבר שמונה שנים אנחנו יחסית חדשים פה): פורטלנד זו ה-עיר לאנשים יוצאי דופן.

אנחנו יוצאי דופן? רנדי שואל.

התכוונתי למיוחדים. היא זורקת לו.

אז מיוחדים. אנחנו מיוחדים?

אתה לא. מיוחד.

אני לא?…

לא, אתה רגיל.

…אבל ביחס לאנשים אחרים מהמידווסט (מהמערב התיכון) אני נוסע הרבה מאוד לחו"ל…

זה נכון. אתה נוסע הרבה יותר מרוב האנשים במידווסט. טוב, אבל זה בגלל העבודה שלך…

רנדי עובד בחברה ממשלתית ועושה הדרכות של מערכות מחשבים חדשים בארצות הברית, והרבה באירופה. בכל מקרה, כבר אז, כשראיתי איך אשתו משפילה אותו, היה לי ברור שזה יגמר (או יתחיל, תלוי מאיפה סופרים) – פה בקפה ליד. שאני בטח אזמין איזו עוגה בצורה של כובע ויקטוריאני – אבל באלוהי כל הנשים שלא עושות הנחות – ולמרות שכבר ראיתי פה ארוחות בוקר כאלו אלפי פעמים – בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שהוא ישב מולי עם מנה כל כל כך נושמת, על גבול הפורנוגרפית. זה היה לגמרי סר טעם לסיטואציה מבחינתי. הוא שם לב שאני נועצת מבטים ונבוכים בצלחת שלו ושאל –

מה, מאז שאכלנו אצלכם נהיית טבעונית?

לא.

אז מה העניין?

כלום…

תראי, לא שאני בא להתנצל, אבל זה מה שכל האנשים שנולדו במערב התיכון אוכלים לארוחת בוקר. בים-תיכון שלכם אוכלים משהו אחר?

כן.

מה?

סלט ערבי קצוץ דק ו…

בכלל לא חשבתי שאמרתי משהו מצחיק, אבל רנדי התחיל לגעות מרוב צחוק באמצע הקפה כמו איזה ג'מוס וכשנרגע אמר שהוא פשוט מת על ההומור הישראלי שלי. שהוא כל כך יוצא דופן ומיוחד בעיניו.

4 מחשבות על “במידווסט (במערב התיכון)

  1. ארוחת בוקר ישראלית… אגב, אומרים המומחים, שככול שהסלט "גס" יותר, כך נשמרים אותם "ויטמינים" ומרכיבים אחרים. ז"א הפוך מערבי קצוץ. ולא התכוונו, חו"ח, לאדם…

    אהבתי

  2. צילום מדהים של ה"טארט האישי שלך.."איזה פרי זה..? האם הפרי השחור אלה תותים מקומיים..?לפעמים נדמה לי שאת חייה בגן עדן- פורטלנד סביבה שקטה וירוקה עיר ללא ארועים מיוחדים..לישראלים כמוני היה קשה להסתגל למקום כזה אצלינו המתח התמידי לא משאיר הרבה מקום לחלומות התרגלנו ..איך אומרים הצרפתים..?"אלה החיים.."

    אהבתי

    • תודה יעקוב. זהו פטל שחור והוא בהחלט פרי מקומי, מאוד נפוץ באזור פה. ופטלים שחורים במיטבם – כלומר עסיסיים ומתוקים, אכן מעוררים מחשבות ותחושות גן עדן.
      שנה טובה ורגועה, יעקוב.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s