קמפינג – פרק 24: אל מול גולן

לקמפינג – פרק 23: שדה מגנטי / עופר גורדין

 

מה את אומרת… המרגל שלך בא לביקור?
במבי… מספיק שמדובר באחוז או שניים של דם גרמני כדי להצית בו שיר – ופרנקי – טהרת הגזע בהתגלמותה, הוא מאה אחוזים שלמים – יכול לספק השראה, ללא פחות מרומן!
בא לך לבוא איתנו בשבת לצפון? פרנקי רוצה להקיף את הכנרת, נדבק אליו איזה סנטימנט צלייני… הספיק לי כבר להיות איתו לבד וחשבתי אולי לטפס אחר כך על המירון – הוא אוהב אנטנות, גם אתה לא?

באמת נחמד מצד גורדין, שהסכים להצטרף אלינו. חוץ מן העובדה התמוהה, שהביא איתו סט של חץ וקשת ענקיים מנחושת, הוא הצליח להתקין רושם די נורמלי. תכננתי מראש מסלול שלא ישיק נקודות עם הנסיעה הארורה ההיא לעגמומית (למרות, שאם חושבים על זה – אתר כמו עגמומית יכל להצטייר לאורח, כאקזוטיקה ים-תיכונית בשיאה…) וכן, רק אני אנהג. על השניים האלו אני לא סומכת בכלום, הכי בטוח שישברו לעצמם את הצורה בזמן שאני לוחצת על הגז.

ישר בצומת גולני. פרנקי לא מאמין שגם פה תקעו מקדונלד'ס, מתעב אמריקאים! מבחינתו, הגלובליזציה יכלה להסתדר מצוין גם בלי הוונדליזם הדביק שלהם. רק טעם רע הם יודעים לייצר – והיום, הם אפילו לא עושים את זה בעצמם. אני רואה במראה שבמבי מחייך. נוצר רגע של אחווה אירופאית, אלמנט הטינה מיטיב עם התקשורת הבין-אישית.

איך שפרנקי הולך לטבול את בהונות רגליו הפחוסות במימי הכנרת, אנחנו יושבים וצופים בו מרחוק ובמבי מתחיל עם החלק היצירתי – חץ אחד יספיק, שהפעם הדגים ייהנו קצת, מה יש? אל תהיי כבדה… זו תהיה חוויה לכל החיים!… הפעיל שוב את אלזה….פשוט מחוברת לו עם יו.אס.בי ישר למוח!
מה יכולתי לעשות? פתחתי הכי מהר שאני יודעת קפסולת לבנדר כפולה ושיתפנו (מעולות! אחת-אחת!), אחר כך אמרתי לו שאני הולכת להביא את המים מהאוטו. הוצאתי בזהירות את הבונבוניירה המיניאטורית (מקס ברנר), שהוא דחף מקודם – לפני שיצאנו אל החוף, לתוך התרמיל של פרנקי (במבי יכול להיות כל כך שקוף לפעמים…) וניתקתי את החוט האדום (שחיבק אותה מכל הכיוונים, כאילו סרט) עם הפלייר הקטן, שיש לי קבוע בתא הכפפות.
ומה כולו ביקש 'הנאצי לכאורה'? לפזר כמה חתיכות של פיתות יבשות אל מול גולן?

לקמפינג – פרק 25: כמו שעון / עופר גורדין